רש"י על ביצה ט״ז ב:ד׳:א׳-ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ביצה ט״ז ב:ד׳
4 תָּא שְׁמַע: תַּבְשִׁיל — זֶה צָלִי, וַאֲפִילּוּ כָּבוּשׁ שָׁלוּק וּמְבוּשָּׁל, וְקוֹלְיָיס הָאִסְפְּנִין שֶׁנָּתַן עָלָיו חַמִּין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — תְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ אֵין לוֹ שִׁיעוּר. מַאי לָאו, אֵין לוֹ שִׁיעוּר כְּלָל? לָא, אֵין לוֹ שִׁיעוּר לְמַעְלָה, אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר לְמַטָּה.
פירוש רש"י על ביצה ט״ז ב:ד׳:א׳-ב׳
4 תבשיל זה - של ערוב:
5 כבוש - בחומץ ובחרדל ומיני ירקות: